זכויות מהמעסיק

הזכות לקבל תלוש שכר

חובה על המעסיק למסור לעובד תלוש המכיל את כל הפרטים המופיעים בחוק. חובה עליו לנהל רישום שוטף של שעות עבודה באמצעות שעון נוכחות וציון שעות העבודה בפועל בכל חודש בתלוש המשכורת.

 הוצאות נסיעה

אם לעובד יש הוצאות עבור נסיעה למקום העבודה – המעביד חייב לשאת בתשלום הוצאות נסיעה אלו לפי תעריפי תחבורה ציבורית. התשלום בגין הנסיעות ישולם לעובד יחד עם שכר העבודה.

שעות נוספות

שעה נוספת היא שעת עבודה המתמשכת מעבר ל-8 שעות עבודה (באם מסגרת העבודה של העובד היא שבוע עבודה בן  6 ימים), או כל שעת עבודה המתמשכת מעבר ל-8 שעות ו-36 דקות (באם מדובר בשבוע עבודה בן 5 ימים). החישוב לצורך שעות נוספות הינו יומי וביחס למספר השעות שעבד העובד בכל יום ויום ולא באופן ממוצע על פני כל שבוע או חודש העבודה.  תשלום עבור שעות נוספות : בשעתיים הראשונות ישולם שכר של 125% לכל שעה. מעבר לכך ישולם שכר של 150% עבור כל שעה נוספת. בשבתות ובחגים שכר היסוד הוא 150% משכר היסוד הרגיל ובהתאם עבור שעות נוספות ישולם שכר של 175% בשעתיים הראשונות ו-200% בכל שעה מעבר לכך.  

חשוב לדעת

במידה ואין משולם לך גמול עבור שעות נוספות יש להקפיד על רישום מדויק של התאריכים בהם עבדת שעות נוספות ואת השעות המדויקות בהן עבדת ללא קבלת תוספת. מומלץ, במידת האפשר, לצלם את כרטיס/דו"ח הנוכחות אם יש כזה. זאת כדי להבטיח שאם תרצה בעתיד לתבוע תשלום שעות נוספות מהמעביד יהיו בידך הפרטים המלאים.  

משמרת לילה

עבודה במשמרת לילה היא עבודה אשר לפחות שעתיים ממנה התבצעו בין השעות 10 בלילה ל- 6 בבוקר. בעבודה זו יחשב יום העבודה כבן 7 שעות וכל שעה נוספת תחושב על פי מחירון שעה נוספת.

חופשה שנתית

עובד זכאי למכסת ימי חופשה בתשלום. מספר ימי החופש להם זכאי העובד עולה ככל שהעובד צובר וותק במקום העבודה. הזכאות מחושבת לפי ימים קלנדריים וכוללת בתוכה גם את ימי המנוחה השבועיים. דוגמה : עובד, העובד שבוע עבודה של 6 ימים, זכאי ל-14 ימי חופש בשנה, כשבפועל הוא מקבל 12 ימי חופשה, לא כולל שבתות, בשבוע עבודה של 5 ימים, יהיה זכאי בפועל ל- 10 ימי חופשה שנתית לא כולל ימי שישי ושבת.

ניכויי חובה משכר העובד:

מעסיק רשאי לנכות משכרו של עובד אך ורק ניכויים שהותרו במפורש בדין.

• הניכויים שאותם ניתן לנכות משכר העובד הם:
  • ניכויי חובה לפי החוק (כגון מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות.
  • תשלומים לארגון עובדים דמי חבר/דמי טיפול.
  • מקדמות שניתנו לעובד על חשבון שכרו.
  • חוב שחב העובד למעסיק (למשל בגין הלוואה, ניכוי בסכום שאינו יותר מרבע משכר העבודה.
  • תשלומים לקופת גמל.
  • קנס שהוטל על העובד על-פי חוק או הסכם קיבוצי ,כגון:  קנס בגין עבירת חניה לרכב חברה שהעובד נהג בו.
• כל ניכוי אחר משכר העבודה הוא אסור!  למידע נוסף ראו ניכויים אסורים משכר עבודה.
• כל הניכויים שנוכו משכר העבודה צריכים להופיע בתלוש השכר של העובד.

חשוב לדעת:

אם המעסיק לא ניכה דמי ביטוח לאומי מהשכר, על העובד לפנות למעסיק על מנת שיסדיר את הניכוי, שאם לא כן ייצבר לעובד חוב במוסד לביטוח לאומי. אם העובד מגלה כי לא ניכו  לו עבור ביטוח לאומי רק לאחר סיום יחסי העבודה, או שהמעסיק אינו מעוניין לסייע לעובד, יכול העובד לגשת לסניף הביטוח הלאומי עם תלושי השכר המעידים על תקופת ההעסקה. אם קיים חוב בגין אי ניכוי דמי ביטוח לאומי, התלושים יעידו על כך שיש לבטלו והמוסד לביטוח לאומי ידאג לגבות מהמעסיק את הסכומים הנדרשים.